1. אם המבוטח התחיל לעבוד במהלך השנה הראשונה לאחר השחרור, עליו לצבור תקופת עבודה בפועל של 6 חודשים מלאים לפחות (רצופים או לא רצופים) ובתוכם 150 ימי עבודה שאותם עליו להשלים בתוך מסגרת הזמן של שנתיים מיום השחרור משירות סדיר.
• על המבוטח לעבוד 150 ימי עבודה בפועל במשרה מלאה, 8 שעות ליום לפחות. לא יילקחו לחישוב ימי מחלה או קצבה מהמוסד לביטוח לאומי כגון: ימי מילואים, דמי פגיעה, דמי תאונה.
שים לב - אם במקום העבודה מקובל לעבוד 5 ימים - בעד כל שבוע בו עבד 5 ימים בפועל, יחושב לו 6 ימים לעניין צבירת ימי עבודה.
2. מי שהחל לעבוד לאחר שחלפה שנה מיום השחרור, עליו להיות זכאי לדמי אבטלה ביום תחילת העבודה הנדרשת. גם מי שהחל את העבודה הנדרשת בשנה השנייה, עליו להשלים 150 ימי עבודה בפועל בתוך מסגרת הזמן של שנתיים מיום השיחרור משירות סדיר.
• הזכאות לדמי אבטלה מותנית בצבירת תקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה, כלומר 12 חודשי עבודה מתוך ה-18 חודשים שקדמו ליום הראשון לחודש שבו התחילה העבודה הנדרשת.
שים לב - גם תקופה של עד שישה חודשי שירות סדיר\לאומי תילקח בחשבון לצבירת תקופת אכשרה לאבטלה במידה והיא נמצאת בתוך מסגרת הזמן של 18 החודשים שקדמו ליום הראשון לחודש שבו התחילה העבודה הנדרשת.
הערות:
- מי ששירת בשירות מילואים במהלך השנתיים שלאחר השחרור משירות חובה, תוארך התקופה בה יוכל לעבוד בעבודה נדרשת כאורך תקופת המילואים שביצע.
- מספר שעות העבודה, רבות ככל שיהיו, בתוך יממה אחת קלנדרית (מחצות לילה ועד חצות לילה) ייחשבו תמיד ליום עבודה אחד בלבד.
לדוגמא - מבוטח שעבד שתי משמרות מלאות של 8 שעות כל אחת , כגון: משמרת בוקר ומשמרת ערב ברציפות , מ 8:00 בבוקר ועד 12:00 בלילה , יום זה ייחשב לו כיום עבודה אחד. רק במקרה בו המבוטח עבד משמרת ערב ומשמרת לילה ברציפות מ 16:00 בצהריים ועד לשעה 8:00 בבוקר, שתי משמרות אלה ייחשבו לו שני ימי עבודה.
- ישנה זכאות למענק חלקי אם עבד בתחום החקלאות או אם הפסיק עבודתו שהוכרה כמועדפת בגין מקצוע או מרחק.
- הוראת השעה בעקבות משבר הקורונה - מי שהשתחרר מינואר 2020 עד 31.12.20 תוארך התקופה הקובעת שלו לצבירת 150 ימי עבודה לשלוש שנים מהשחרור במקום שנתיים.